אלבז נ' אבנ"ר- איגוד לביטוח נפגעי הרכב בע"מ ואח'

החלטה

בקשה לפסילת מומחה ביהמ"ש שמונה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

רקע

1.התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבעים לפיצוי בשל נזק שנגרם לו לטענתו בתאונת דרכים. בתביעתו טען התובע כי נגרמה לו נכות קרדיולוגית צמיתה. ביום 3.4.06 מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הקרדיולוגי, פרופ' עמוס כץ (להלן: "המומחה"). המומחה הגיש חוות דעת לבית המשפט ביום 9.7.06. המומחה נחקר על חוות דעתו בחקירה נגדית על ידי ב"כ התובע ביום 5.7.09.

תמצית טענות התובע

2.ביום 18.3.10, הוגשה בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה על ידי התובע. בתמצית טוען התובע כי חוות הדעת אינה חד משמעית, מבלבלת ואינה עונה לשאלות בית המשפט בהחלטת המינוי. עוד נטען כי לא ניתן יהיה לקבוע על פי חוות הדעת ממצאים והעדר קבלת הבקשה תביא לעיוות דין לתובע. נטען כי הנחות היסוד אותם הניח המומחה אינן נכונות. עוד נטען כי המומחה נחשף למסמכים אשר אסור היה לו להיחשף, מסמכים שבמהותם הינם חוות דעת רפואיות שאין מותרת הגשתם למומחה. לסיכום נטען כי הפגמים בחוות דעת המומחה כבדים מנשוא ולפיכך התבקש בית המשפט להורות על פסילת חוות דעת המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו.

תמצית טענות הנתבעים

3.טוענים הנתבעים כי הבקשה הוגשה לאחר תום חקירתו הנגדית של המומחה, לאחר שהמומחה קבע שאין קשר סיבתי בין האירוע הלבבי של התובע לתאונה, לאחר שהתובע פיטר את ב"כ הקודם ולאחר שבית המשפט הציע הצעת פשרה ולפיה התביעה תידחה ללא צו להוצאות. טוענים הנתבעים כי לכל היותר מדובר בענייננו בחילוקי דעות בין התובע למומחה וכי הדברים ממילא יוכרעו על ידי בית המשפט בתום הדיון ולאחר הסיכומים. טוענים הנתבעים כי דוחות המל"ל שהועברו למומחה אינם חומר פסול ובכל מקרה, ככול שהיתה עילת פסילה, היה צריך להעלותה מיד, לאחר הגשת חוות הדעת ולא להמתין לתום החקירה הנגדית. טוענים הנתבעים כי הלכה היא שפסילת מומחה בשלב בו מצוי התיק, אפשרית רק במקרים חריגים ביותר, נסיבות שאינן בענייננו.

תגובת התובע

4.התובע בתגובתו חוזר על טענותיו. התובע חוזר וטוען לגבי השגותיו באשר לחוות דעת המומחה. התובע מודע לקושי שבבקשתו אולם טוען כי עשיית הצדק ומניעת עיוות דין וחקר האמת הם העיקר ולפיכך חזר על בקשתו לביטול חוות דעת המומחה.

דיון

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה דחייה.

5.כפי שצוין, חוות דעת המומחה הוגשה בשנת 2006. נשמעו הוכחות בתיק והמומחה נחקר בחקירה נגדית על ידי ב"כ התובע ביום 5.7.2009. לב"כ התובע הייתה האפשרות לשאול שאלות הבהרה לאחר הגשת חוות דעת המומחה.

עד לקדם המשפט האחרון בתיק, יכול היה ב"כ התובע להגיש כל בקשה רלבנטית בקשר לחוות הדעת ובמסגרתה יכול היה להתייחס לכל נושא אך הוא לא עשה דבר. כך לא נעשה דבר עד ליום ההוכחות וזימונו של המומחה לחקירה נגדית של הצדדים. המומחה התייצב לדיון ונחקר על חוות הדעת בחקירה נגדית על ידי ב"כ התובע.

כאמור, המומחה נחקר ביום 5.7.09. הבקשה לביטול חוות הדעת הוגשה ביום 18.3.10, כלומר שמונה חודשים לאחר סיום החקירה הנגדית של המומחה.

6.ברי כי ככול שההליך מתקדם, כך יש צורך בנימוקים מיוחדים יותר על מנת לבקש פסילת חוות דעת מומחה. על המבקש להבהיר מדוע השתהה זמן כה רב ומדוע לא פעל להגיש בקשה בכל אחד מהשלבים הרבים במהלך הזמן מאז הגשת חוות הדעת.

לא זו אף זו, המומחה חיווה דעתו ועדותו תילקח בחשבון ותשמש לצורך קביעות בית המשפט. ככול שיש לתובע טענות לגבי חוות הדעת ומשקלה, יוכל לטעון טענות אלו בשלב הסיכומים. יש טעם לפגם בכך שהבקשה מוגשת רק לאחר שהמומחה חיווה דעתו ונחקר ובבחינת חוכמה שלאחר מעשה.

ראו: רע"א 6234/09 יוסף חיות נ' הדר (17.11.09)

7.לא מצאתי כי בנסיבות תיק זה נגרם עיוות דין לתובע וכי בית המשפט לא יוכל ליתן הכרעתו לאחר שיאפשר לצדדים לטעון למשמעות חוות דעת מומחה בית המשפט ומשמעות עדותו בסיכומים.

כאשר מוגשת בקשה לפסילת המומחה בשלב כה מאוחר יש לבוחנה בזהירות רבה, קל וחומר כאשר על פני הדברים אין מדובר בפגמים היורדים לשורשו של עניין ולאור השיהוי הרב בהגשת הבקשה.